המחשבות שלי על לישון כמו בבית מלון

פעם היתי מחכה לסופי שבוע בבתי מלון כדי להתפנק מתחת לשמיכות.

שמיכה או כרית של בית מלון היו חלק מהחוויה של המנוחה והשלווה.

אז בסופשבוע האחרון, ארזתי את הילדים, מזוודה ואת כל המטענים בבית (שלאף אחד לא יהיה משעמם) ונסענו צפונה.

בדמיוני המופרך משהו יכולתי לראות את עצמי שוכבת בשישי בצהריים במיטה הגדולה והמפנקת, שמה לי איזה סרט טוב ושונצת את החיים!

בפועל, הקטן סרב ללכת לישון, הגדולים רבו ביניהם ואורן... הוא ירד ללובי לענות על כמה מיילים. כמה נוח 😀

ובזמן שהחלום מתפוגג לי מול הפרצוף כולי מתבשלת במירמור של חלומות שוליים שמתנפצים,

לחישה קטנה באוזן: "אמא, עשיתי פלוץ"

אז לשם ההתכנסות והכניסה מחדש לפרופורציות:

פעם הבאה אם אני נוסעת לחופשה עם שלושה ילדים, לא לתכנן על שינה טובה!

ולעניין השמיכות והכריות? לא יודעת מה חשבתי לעצמי....

אין, אבל אין כמו בבית!